סובלת משעירות יתר?
קודם כל, שיהיה ברור: את הפוסט הזה אני כותבת יחד עם כל הלקוחות שלי. אמנם כל פוסט נכתב מתוך דיבור עם הבנות, אבל הפוסט הזה במיוחד – נכתב ישירות עם לקוחות. כמעט כל אחת תרמה משפטים ספציפיים, חלק אפילו נתנו לי פסקאות שלמות, לכל אחת יש נגיעה אישית במה שהולך להיות כתוב פה. אז… תודה!נתחיל מהתחלה
כשלקוחה חדשה נשכבת על המיטה, בזמן שלוקח לי לשים כפפות ומחט, היא תמיד תאמר אחד משני דברים: "קחי רק את הבולטות" או "תורידי את כולן". אלה שתי הבקשות שהכי חוזרות על עצמן.לאוזן הבלתי מיומנת זה נשמע כמו שני מקרי קיצון: אחת לא ממש מחפשת להיות חלקה לחלוטין והשנייה – אובססיבית. אז… לא!
מה שלקח לי כמה חודשים בודדים בתחום לגלות הוא שכולן (סליחה – כולנו) אובססיביות!
זה אולי מתחיל שונה אצל כל אחת, אבל אחרי כמה טיפולים ספורים כולנו מחפשות להיות חלקות. חלקות, הכוונה: ח ל ק ו ת.
ללא פלומית בלונדינית או כל דבר שמזכיר סיב מקרוסקופי של שיערה.
עכשיו, אני מבינה שמרגע שאנחנו משתחררות מהנבלות העבות הקשות הדוקרות פתאום הדקות יותר תופסות לנו את העין. לא על זה אני מדברת. אני מדברת על מצב שהוא לא פחות מגילוי אמתי שמזכיר סוג של (ברצינות) פוסט-טראומה. זה לא מצחיק, למרות שזה נשמע מוזגם, אבל מרוב שזה שכיח התחלתי לשקול ברצינות להמציא לזה ערך חדש בויקיפדיה ולא רק לצלם את ה"לפני", אלא גם להקליט. כי בנות בטוחות שדילול יספק אותן. הוא אף פעם לא.
שתי סיבות מצאנו לתופעה הזאת, ואני לא מדברת על הקטע החברתי, היחס שלנו אל שיערות בכללי או על הכיוון החלקלק שתפסו סרטי הפורנו של השנים האחרונות ומחלחלים לתודעה של כולנו. אני מדברת יותר על כיוון של סיבות אישיות שקורות תוך כדי התהליך עצמו (של הסרת השיער).
ראשונה היא העובדה שעד שהגענו לטיפול, לא ממש העזנו להביט לשיערות בעיניים. ברגע שנשכבתי על מיטת טיפולים ומישהי התיישבה מעלי עם זכוכית מגדלת – זה הרגע שבו "בעיה קוסמטית קטנה בסנטר" הפכה ל"יש לי זקן". מאותו רגע הרגלי ההסתכלות על עצמי במראה השתנו לגמרי. כבר לא עמדתי מטר ממנה תוך סריקה הוגנת על פני כל הבבואה שלי, אלא התחלתי לסגל הרגלי צפייה ממרחק אפס, ואז אפשר לראות הכל.
סיבה שנייה היא האופי של המאבק שלנו בשיער. אני לא מכירה הרבה בנות (כולל את עצמי) שהסרת שיער הייתה בשבילן משהו כמו "נכנסתי למכון, שילמתי על סדרת טיפולים, והשיערות נגמרו בדיוק ברגע שנגמרה הסדרה". לרובנו זה יותר כמו מאבק על פני שנים כשבדרך כלל החלפנו שתיים-שלוש מטפלות/קליניקות/מכונים/קוסמטיקאיות ועדיין יש על מה לעבוד. ומכאן מגיע ה"פוסט-טראומה" של הפסקה הקודמת. כי כל שיערה, אפילו מקרוסקופית, מכילה בתוכה את המאבק הזה ומזכירה לנו ש-א' זה לא נגמר ו-ב' שבאיזשהו מקום – הפסדנו.
ואז אנחנו פוצחות במאבק של ראש בראש נגד הנבלות שנשארו. אנחנו שוכבות ערות בלילה וזוממות מזימות לחסל את כולן; מפנטזות על מכשיר/תרופה/טיפול שייקח אותן ולא נצטרך להתמודד איתן יותר, ותוך כדי שולחות יד לסנטר/פס בטן/אצלי זה היה בית שחי וממששות את מה שנשאר.
שלא תבינו אותי לא-נכון, לי אין שום בעיה להתעסק עם השיערה הקטנטנה ביותר שהטבע המציא. יש לי ציוד טוב, מוטיבציה ואופי שלוקח אישית כל שיערה ושיערה. אני באמת ובתמים במסע נקמה אישי ואני לא מתעייפת בקלות. אבל בזמן האחרון, לא יודעת… זה מרגיש מוגזם. כאילו על כל שיערה שאני לוקחת אני יוצרת איזה סטנדרט חדש של "חלק". ומה שהיה פעם פלומה היום הפך לבעיה אמתית. ואני לא מדברת רק על פנים. גם גוף (בטן, ישבן, גב, ידיים) סובל מאותה תופעה. ואני באמת מרגישה שככל שאני מחסלת יותר מהן – ככה רוחות הרפאים שלהן באות לנקום בנו. אני אומרת את זה עם יד על הלב: בכיפור האחרון צמתי רק בגלל זה.
אז בכל אחת מאתנו מסתתר קול קטן של חוסר שפיות שרואה שיערות איפה שאין. ורוב הדיבור בקליניקה סובב סביב נאומי הרגעה והסברים של איך באמת רואים אותנו, מה הביא אותנו לחשוב שאנחנו שעירות ואיך מתגברים על זה, תוך כדי הטיפול.
והקול הזה, שיכול להיות איזה ילד שבכיתה אל"ף ירד על שיערות הידיים שלנו, או אח מציק שהעיר הערה, או מישהו במעלית בעבודה שהסתכל שנייה מעבר לזמן המקובל-חברתית על הפאות שלנו, אותו קול יוצר מקבילה שעירה לאנורקסיה. ואז כשאנחנו מביטות על עצמנו במראה אנחנו לא עושות את זה ממרחק בטוח תוך כדי סריקה פעילה, לא! אנחנו מתקרבות למרחק של שני ערסים שבאים להתחיל מכות, ומתנחלות ישר על הפאקים.
העין מיד נוחתת על אזור המפגע ואין שום ספק בלבנו שכל אחד/אחת שמדברים אלנו עושים בדיוק את אותו הדבר.
I can't stop!ג'רי סיינפלדלדבר הזה אין תרופה. אבל יש טיפול. מצאנו שבהייה ממושכת על תמונת ה"לפני" שלנו מסדרת את הראש ואנחנו חוזרות למסלול הכמעט-נורמלי. אבל זה עדיין לא מצב פשוט. אנחנו מתמודדות עם מחלה אוטואימונית-כרונית-בדרך-להפוך-למגפה.
ואופי ההתפשטות האקספוננציאלית שלה נובע מבושה. אנחנו בטוחות שרק אנחנו סובלות משיעור בפטמות/אצבעות/גב/פי-טבעת/נחיריים.
"אני סובלת משיער בקטע מוזר, אל תצחקי עלי אבל גדל לי שיער ב…" אלה רק חלק משיחות הטלפון שאני מקבלת. נו באמת! באמת? "ממי, את לא היחידה! את לא פתית שלג ייחודי. לא עשו אותך שני מלאכים בצפון אלסקה על רקע הזוהר הצפוני". אנחנו בני אדם, יונקים, שיער הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית ומהמשכורת שלי. שליש מכספי המדינה שלנו מתגלגל בין מכוני קוסמטיקה להברת שיער.
אז דבר ראשון, אין דר כזה "מוזר". כל אישה תחווה מצב של שיעור במקומות שהוזכרו לעיל באיזה שהוא שלב בחייה. שיעור באצבעות לא הופך אותך לגבר. צריך עוד כמה פרטים בשביל זה.
דבר שני, אזורים מסוימים בגוף שלנו לא אמורים להיות קרחים לחלוטין משיער. אני בטוחה שכתבתי את זה בעבר, אבל שווה לחזור על עצמי בשביל זה: לשיער הדקיק הבהיר השקוף יש מטרה: הוא מונע החזרה של קרני האור על הגוף שלנו. הוא נותן לעור מראה מט. כשהעור מבריק הוא נראה מקומט וא-מיני ולא פורה.
דבר שלישי, טוב, אין דבר שלישי. פשוט קשה לי לסיים את הכתבה הזאת. בא לי להחזיק את היד לכולן, כולל לפסיכית הקטנה שבראש שלי, ולהרגיע שהכל בסדר. את לא היחידה, ואפשר לטפל בהכל. הטריק הוא שעד שתנצחי – תאהבי את עצמך. אל תחכי לסיום הטיפולים בשביל זה, כי אם לא עכשיו – אחר-כך גם קרחת לא תעזור.
היי אביבית,
ממליצה עם קוסמטקאית באזור ירושלים שממש תותחית באפלפציה
הי esti,
לצערי אני לא מכירה קוסמטיקאיות נוספות באיזור שלך.
אני כן יכולה לומר לך שיש לי לקוחות שמגיעות אלי גם מאיזור ירושלים אבל זה כמובן לא לכולן.
בהצלחה בחיפושים.
אביבית
אביבית שלום, ראשית הבלוג שלך כתוב בצורה כה רהוטה, ברורה ועניינית ובחוכמתך רגישותך והידע הרב שצברת ,את מסייעת לנשים רבות שהשיעור הוא סבל יום יומי עבורן. לצערי אני נמנית עם אוכלוסיה זו ומשחר ילדותי נושא השיער הטריד אותי רבות . אני סובלת משחלות פוליציסטיות ומלבד אפילציה ניסיתי כל דבר. היו תקופות טובות יותר בהן רמת השיעור לא הייתה בשיאה (כששמרתי על משקל נמוך וכשלקחתי הורמונים) אך לאחר ההריונות והלידות הכל שב לסורו. הליזר בפנים כפי שציינת הרס לי את הפנים לגמרי ומפלומה שכסתה את פיאות לחיי, השפם ומעט מן הסנטר, הפכתי לבעלת זקן זיפי וקשה. השאלה מה עושים כשעלי לעשות אפילציה בכל הגוף? האם זה בכלל ישים? והאם את מכירה מישהי מקצועית ויסודית בדרום?
תודה רבה על הבלוג
הי גלית,
1. תודה רבה על המילים החמות!
2. כשעליך לעשות אפילציה בכל הגוף – את עושה אפילציה בכל הגוף. אני מניחה שטכנולוגיות האור עזרו לך בשוקיים ובשמונים אחוז מהשיער בבית השחי והמפשעות ועכשיו נשאר לך כל השאר.
3. זה בהחלט ישים! את צריכה למצוא אפילטורית מהירה, יסודית והוגנת שתלווה אותך בהרפתקאה הזו. היפה באפילציה הוא שני דברים: היא עובדת וניתן לעשות דילול. את לא צריכה להראות כמו דולפין חלקלק, מקומות רבים בגוף נראים טוב יותר כשיש בהם טיפה שיער. טיפה!
4. מצטערת, אבל אני לא מכירה אפילטוריות בדרום.
בהצלחה!
אביבית
שלום אביבית היקרה,
יש לי כמה שאלות אלייך אשמח אם תעני לי.
קראתי בכמה מקומות כי מה שיכול לעזור לשיערות שגדלו בתוך העור הוא לייזר או ipl. אני סובלת מכך מאוד בכל מקום בו אני מוציאה שיער- ברגליים ידיים וגם בכל הבטן. בכמות גדולה מאוד. האם הדבר נכון? איך בעצם זה עובד? הרי השיערה גדלה מתחת לעור איך הלייזר מצליח לפגוע בה וגם להוציא את השאריות החוצה? אשמח להסבר.
כמו כן, ראיתי התשובות בבלוג שלך כי המלצתך העיקרית להסרת שיער הינה אפילציה, אך להבנתי בעבר גם את השתמשת בקרני אור. מאחר ואין חכם כבעל נסיון. האם להסרת שיער פלומתי אך צפוף ודי כהה מהגב תמליצי קרן אור או אפילציה? או אולי שילוב של שניהם? מאחר ואפילציה יכולה לקחת שנים. אולי להתחיל עם קרן אור לדילול ואז להמשיך עם טיפולי אפילציה? והאם טכנולוגיית האור יכולה לגרום לגדולה מוגברת של שיער בגב?
מצטערת על החפירה!!
את אלופה!
אורנה יקרה,
אני אענה בסעיפים, רק כדי לוודא שלא פיספסתי (ובגלל שאני בן אדם מפוזר):
1. זה נכון מאוד שIPL ובכלל, טיפולי אור, עוזרים מאוד לשיער כלוא. הסיבה שאני אפרט כאן היא ספקולציה אישית שלי: קרן האור פוגעת בשיער שגם מתחת לעור (זו עובדה – לא חלק מהספקולציה). היא נמשכת לצבע השיערה גם כשהיא מתחת לעור. היא עלולה לפגוע מעט בעור כשהיא עושה זאת, אבל זה זניח. כשהיא מעבירה את האנרגיה דרך השיערה היא פוגעת בחלק מהזקיק ופה מתחילה הספקולציה: כשהשיערה נחרכת היא נושרת וזאת שבאה אחריה היא דקה יותר. שיער דק בדרך כלל לא גדל באופן כלוא, וגם אם כן, הוא לא מייצר בעור את אותה הריאקציה שמיצרת שיערה עבה שגדלה לתוך העור. אין את האדמומיות הדלקתית, מוגלה או נוזל בין-תאי שניגר מזקיק שהשיערה שלו יוצאת בצורה עקומה ולא ישירה ממנו.
2. שאלת השאלות: שיערות בגב! אז ככה: יש מקרים לא-מבוטלים של שיעור גב שהסתבך מטיפולי אור. אני לא יודעת אם זה בגלל הטיפולים או בגלל שבזמן הטיפול המטופלת התבגרה ואיתה הבשילו זקיקי שיער, אבל עם השנים לא יצא לי לראות הרבה מקרים של טיפולי אור שפתרו שיער פלומתי בגב. טיפולי אור מעולים לרגל תחתונה, בית שחי ומפשעות (באחוזי הצלחה גבוהים מאוד) אבל גב, בטן, כתפיים, ידיים, פה אחוזי ההצלחה לא דומים. אפילציה בגב אכן לוקחת המון זמן. אם אכן מדובר בצפיפות חריגה ואפילטורית (אבל אפילטורית רעננה עם חדוות עבודה ומוטיבציה) אומרת שהמצב ייגמר בפשיטת רגל, צריך לבחור את הטכנולוגיה הכי קטלנית ולעבור טיפול נסיון על שטח של לפחות 10X10 בגב ואז לעשות החלטה מושכלת. טיפול נסיון – הכוונה לעשות את השטח הזה, לחכות לפחות חודשיים ולהשוות עם שאר השיערות באזור. זה צריך להיעשות בסבלנות כי לפני שעוברים חודשיים לא נוכל לדעת אם אכן הטיפול עבד, משום שאפקט טכנולוגיות אור על שיעור פלומתי הוא בגרימת האטה בגדילה שלהן, ולאו דווקא בחיסולן, כך שרק אחרי חודשיים נדע את ה״אמת״ על הטיפול שעברנו.
3. מתה על ה״חפירה״ שלך!!
היי אביבית
האם את עושה רק אפילציה? או גם לייזר או ipl?
היי, דפני
אני עושה אך ורק אפילציה. האמת שהכנסתי את האפילציה כדי לעשות ״השלמות״ (פלומות עקשניות ושיעור פנים) אבל מהר מאוד הבנתי שאפילציה היא כלי הכרחי אם רוצים באמת לעשות הסרת שיער לצמיתות.
בהצלחה!!
היי אביבית,
טופלתי באחד ממכוני הלייזר כ-5 שנים עם מעל ל20 טיפולים באיזור הגב הכתפיים והעורף.
לצערי הטיפול לא הצליח ואפילו התפתחו שערות חדשות..
השיער לא צפוף בטירוף אבל עדיין יש לא מעט ממנו.
האם אפילציה היא פתרון יעיל לאיזורים אלו לגברים? האם את מטפלת בגברים? כמה זמן לוקחת כל שערה? מה טווח הטיפולים מנסיונך שמבצעים על אותו איזור?
תודה רבה מראש! 🙂
שחר,
גב, כתפיים, עורף, ואפשר לצרף לרשימה גם ידיים, חזה, בטן, ישבן וכמובן – פנים, אלה אזורים שקשה להגיע בהם לתוצאות טובות בטכנולוגיות אור. אפילציה היא פתרון מעולה לאזורים האלה, אבל בגלל ריבוי השיער וגודל האזור אתה צריך להבין שלא מדובר בסטוץ, אלא ביחסים ארוכי טווח עם האפילטורית שלך. כדאי לבקש ממנה לעבוד בשיטה של דילול ולא בהקרחה טוטאלית של האזורים האלה כדי שתוכל להרגיש תוצאות כמה שיותר מהר. היא צריכה לדעת לעבוד מהר וכדאי שלפני שאתם מתחילים בטיפול – תצלמו את האזורים הללו, כדי שתוכלו לעקוב אחר התוצאות. אתה אמור להרגיש את טיב העבודה כבר בטיפולים הראשונים. כדאי שתקדיש זמן לבחור אפילטורית טובה וטוב תעשה אם תאפשר לעצמך לפתוח רווח סביר של זמן מהטיפול האחרון בלייזר של לפחות חצי שנה לפני טיפול האפילציה הראשון כדי לתת לכל השיער לצמוח ולהבין במה באמת מדובר. חבל ששיער שהואט על ידי הלייזר יטעה אותך לחשוב שהאפילטורית לא עושה עבודה טובה.
אני מטפלת בנשים בלבד. אבל אני בטוחה שתמצא לך אפילטורית טובה, מנוסה וחדורת מוטיבציה שתשמח לתת לך מחיר סביר.
כל שיערה לוקחת בין שנייה לעשר שניות כדי למות. תלוי במיקום, בעובי שלה וביכולת הספיגה שלך.
טווח הטיפולים תלוי בתגובה של העור שלך לטיפול. בדרך כלל אין בעיה לטפל שעות ארוכות או מספר ימים בשבוע.
אם אתה שואל כמה שעות תצטרך – אני לא יכולה לענות על זה בלי לראות את המצב ובלי להבין מה הציפיות שלך. האם אתה רוצה עור חלק לחלוטין משיער, או שאתה מחפש מראה הגיוני? אני גם לא יודעת מה סף הכאב שלך, וזה עוד פרמטר שיש להכניס למשוואה.
זה קשה להתחיל עכשיו לחפש עוד מקום שיטפל באזורים שכבר שילמת עליהם ולא קיבלת תמורה. אני יודעת. אבל אם תחפש כמו שצריך, אתה תרגיש את ההבדל כבר מהטיפולים הראשונים. אל תתיאש!
שיהיה בהצלחה גדולה!
תודה רבה על התגובה המפורטת ועל העידוד!
היי אביבית, האם הסרת שיער בפנים בשיטת אפילציה יכולה להתאים גם לגברים ?
אני מעוניין להסיר שיער באיזורים מסויימים בפנים ולא יודע איזה שיטות כדאי כי זה איזור רגיש ומפחד. לאחרונה נתקלתי בבלוג שלך אבל כולו עוסק ופונה לנשים. מדוע רק נשים ?
רפאל,
ברור שאפילציה טובה גם לגברים. אני, באופן אישי, מקבלת רק נשים אבל אתה בהחלט יכול לטפל באפילציה בפנים, ולא רק בפנים.
בהצלחה רבה
הי אביבית. תוכלי לציין היכן למדת? ומהיכן את שואבת את הידע החדש שלך?
שריי,
עשיתי שני קורסים של אפילציה – אחד בבית ספר לקוסמטיקה ושני באופן פרטי אצל אפילטורית. לא קיבלתי תשובות באף אחד מהם. בבית הספר אפילו הטעו אותי. אז אני קוראת ספרים. אולי יש יתרון בלהיות כל כך עתיקה, אבל בספרים יש מלא ידע נילווה. כשאנחנו מחפשים באינטרנט תשובות אנחנו מאוד ממוקדים. גם כשאנחנו נופלים למאורות של חיפוש ודבר מוביל לדבר, עדיין אנחנו ממוקדים מידי. בספרים יש המון ידע נילווה שהכותב חייב לתת לנו כדי לצייר תמונה שלמה יותר. אני גם מדברת הרבה עם רופאי עור ורופאות נשים. בזמן האחרון גם הוספתי פלסטיקאים (שוב, יתרון בלהיות עתיקה – צריכה שיפוצים בגזרת הפרצוף). הידע שלי הוא לא חדש, הוא לא מוסתר ולא קשה להגיע אליו. פשוט צריך זמן ומוטיבציה לחפור אותו החוצה.