הסרת שיער זו יציאה למלחמה

אביבית פאשה הסרת שיער בהרצליה 2 תגובות

הסרת שיער זו יציאה למלחמה.
אני המפקדת, את החיילת והמכונה היא הנשק שלנו.
האויב שלנו: שיער.
המטרה שלו: כיבוש.
הנשק שלו: מספר עצום של חיילים.
האסטרטגיה שלו: ייאוש והתשה.

ולפני שיוצאים למלחמה – כדאי מאוד שנכיר את האויב שלנו: הוא אכזר, הוא בלתי נלאה והוא מפתיע. הוא לא מה שאנחנו חושבים שהוא כי היכולת האמיתית שלו היא בדבר היחיד שאין לנו: סבלנות. הוא יודע לחכות, להסתתר ולצאת ברגעים הכי לא-מתאימים: במראה של האוטו, בים, בסופ"ש ברודוס. דבר נוסף שעומד לזכותו: הוא לוחם גרילה מעולה, כי מספיק אחד ממנו כדי שנרגיש שהפסדנו בקרב. והתחושה הזו, של חוסר האונים מולו – זה הדבר הראשון שאנחנו צריכות לשלוט עליו כשאנו ניגשות למלאכת ההשמדה.

אז… קדימה. אחרי לחמ"ל:
הצבא מולו אנחנו מתמודדות מורכב מ-3 עד 5 דיוויזיות. בכל דיוויזיה יש שלושה סוגים של חיילים:

סוג ראשון – סדירים קרביים

טריים אחרי טירונות של בערך חודשיים (רובאי 7). על חוסר מיומנות קרבית הם מפצים בגילם הצעיר ובאמביציה מעורבבת עם אהבת-מולדת. הם גאים, זקופים ובדרך כלל – כהים. יש להם יכולת צמיחה מהירה מאוד, וניתן לזהות אותם בעיקר על הקרקפת שלנו. הם שטופי הורמונים ומוטיבציה.

סוג שני - חיילי מילואים

סוג שני – חיילי מילואים

משופשפים, מיומנים אבל טיפה עייפים מקרבות. הם נטולי פטריוטיות אבל צברו מספיק פז"ם כדי לתפוס אחיזה. וזה הכוח שלהם. הם טובים בלחימת-שטח. יש מהם הרבה ואת מכירה אותם בעיקר כשערות שמאכלסות את הירכיים שלך, הידיים, פלומות לא-קשורות בפנים, ואם באמת יש לך מזל – בבטן ובגב. הם עמידים ביותר מול טכנולוגיות אור ונדרש כוח רב לחיסולם.

חיילי מילואים

סוג שלישי – חיילי מפקדה

הם לא באמת מפקדים על שום דבר. הם עייפים וקמים בבוקר לעבודה על-אוטומט. הלב שלהם מזמן לא בצבא וכבר יש להם מחשבות על פוליטיקה. הם לא מתקדמים לשום מקום ומרוב שסרחו – הם או-טו-טו עומדים להחזיר ציוד.

חיילי מפקדה

האסטרטגיה שלנו

האויב מתקדם תוך כדי שהוא שולח כל פעם דיוויזיה אחת. דיוויזיה, אני מזכירה, מורכבת משלושה סוגי חיילים, כשבכל שטח טופוגרפי – יש אחוז שונה מכל סוג חייל: מדרום לברכיים (שוקיים) רוב החיילים הם סדירים. מצפון – מילואימניקים. מה קורה עם שאר 2 עד 4 הדיוויזיות הנותרות? שאלה מצוינת: הן מתחת לעור. מסתתרות. חלק עוברות טירונות, חלק כבר סיימו אבל עדיין לא היה טקס אז הן מחכות בבקו"ם, חלק נמרטו לפני חודש ועדיין לא הגיעו לגיל גיוס.

קרב ראשון

הלחימה היא לחימה משולבת ותמיד תתבצע בסגנון התקדמות ורדיפה. יש לנו כמה סוגי נשקים וכל מחבל מחוסל באופן שמתאים לו. אני לא אתאר פה את הקרב עצמו, רק שבשורה התחתונה – אני מנצחת. רוב חיילי האויב הם סדירים וקל מאוד לזהות אותם. כל אחד מהם מקבל שני נוק-אאוטים וטופס-טיולים. אם אנחנו יוצאות לכיבוש שטח גדול – ייקח יותר מטיפול אחד כדי לחסל את כולם. לפעמים את תרצי שאני אעשה טיהור כללי, ולפעמים רק העבים מציקים לך. בכל מקרה – הניצחון שלנו.
את הולכת הביתה ואנחנו מחכות לדיוויזיה הבאה. כל אזור שולח חיילים בזמן שלו. הגבות ישלחו תוך שבוע, הישבן תוך חודשיים. אנחנו לא יודעות מתי, אנחנו רק יודעות שזה יקרה. בהרבה מקרים, האויב לא שולח את כל האוגדה הבאה שלו – הוא שולח פטרולים. חיילי מודיעין. את יכולה להחליט שאת "מורידה" אותם במבצע "חיסול ממוקד", או שאת מעדיפה לחכות, לגלח בינתיים, ולאסוף תחמושת לפשיטה הבאה. אני מאלה שאוהבים לחכות לכל האוגדה, כי לצלוף מפטרלים יכול להיות משעמם. אבל אני לא זאת שצריכה להסתובב איתם עלי. את מחליטה.

היריב שלנו הוא סבלני. הכוח שלו הוא במספר הרב שלו וביכולת שלו לעורר בנו רגשות שנאה עזים.

קרב שני, וכל הקרבות אחריו

בקרבות הבאים אנחנו נתקלות בעיקר בחיילי אויב שנשארו בשטח בקרב הקודם (כאלה שלא ראינו) ובעיקר בחיילי סדיר. הם תמיד נשלחים ראשונים. כל קרב יהיה קל יותר כי מספר חיילי האויב יורד משמעותית. ברגע שאנחנו מחסלות את המילואימניקים ואת המפקדה, הם לא חוזרים לזירה ואנחנו נשארות לטפל רק בסדירים.
בגלל ששיער הוא כל כך מעורר-אמוציות, אנחנו תמיד נראה במצב הנוכחי שלנו כחמור, לכן אני הרבה פעמים מצלמת את אזור הלחימה לפני שאני פותחת חזית.

כל ההיקש הזה בא להסביר את העובדה הבאה: מה שאת רואה, ברגע נתון, על הגוף שלך – הוא לא כל מה שיש. למעשה, בגבות למשל, ניתן לראות רק עשר אחוז מכל השערות. שערה שנמרטה היום – לא חוזרת מחר. מה שחוזר מחר היא שערה אחרת לחלוטין, אפילו שנראה לנו שלא, זו לא אותה שערה. זו הסיבה בגינה יש לחזור על אותו אזור טיפול מספר פעמים. לא בגלל שהשיער שטיפלנו בו חוזר. הוא לא. אפילציה היא פעם אחת על שערה אחת. 100 אחוז אפקטיביות. מה ש"חוזר" הוא שערות אחרות שמאכלסות את האזור, רק שבזמן הקרב הקודם – הן היו נפקדות.

חשוב לא לאבד סבלנות, לא להתייאש ולא לאבד מוטיבציה. השיער הזה, כמה שנראה לנו שהוא רב מכדי לספור אותו – הוא סופי בהחלט. והסוף שלו – קרוב מתמיד.

תגובות 2

  1. היי,
    התרשמתי מאוד מהמקצועיות שלך ומהאתר!
    ולשאלה: יש לי שיער פלומתי בלונדיני רב בפיאות ואני מעוניינת להסירו. הבנתי שאפילציה היא הדרך הטובה ביותר.
    האם ניתן לבצע אפילציה בזמן שימור בקרם קליגמן להבהרת פיגמנטציה (הידרוקינון עם רטין איי)?

    1. הי ניצן,

      תודה רבה!

      ולגבי השאלה שלך – התשובה היא לא ניתן לבצע את הטיפול.
      קרמים מהסוג הזה גורמים להנשלה של העור והופכים אותו לפגיע.
      עדיף לא לערבב את שתי ״השמחות״ האלה יחד ולהמתין עד סיום הטיפול בקרמים מהסוג הזה.
      אל תשכחי לשמור על העור שלך מהשמש בזמן הטיפול, ובכלל!

      בהצלחה,
      אביבית.

כתיבת תגובה