אחוות (פי) הטבעת

אביבית פאשה הסרת שיער בהרצליה 8 תגובות

לקוחה שלי נועה (שם כל כך בדוי) שוכבת על המיטה ומספרת לי על הסוף שבוע במצפה ימים עם החבר שלה. הסיפור שלה מתחיל מהאמצע שבו היא ישר קופצת לתנוחת דוגי באמצע היום כשמאחורי החבר תלויה מראה ענקית (מה לעזאזל?) ובשניה שהיא ראתה אותה לא עזבה אותה המחשבה שפי הטבעת שלה עלול להיות שעיר ומאותו הרגע היא כבר לא ממש נהנתה מהסקס כי במקום שהראש שלה יהיה בסוויטה המדהימה הזו במצפה הימים, הוא התנקז למקום אחד ויחיד – התחת שלה. ״אני לא אומרת בואי נעשה אותו, אבל מעניין אותי לדעת מה את חושבת״ היא חוקרת אותי. והתשובה שלי, כמו כל דבר בחיים שלי, מורכבת מסיפור:
אחוות (פי) הטבעת

לפני שהגעתי להסרת שיער תמיד ידעתי שפי הטבעת שלי לא חף משיער, אבל זו הייתה מחשבה מאוד קטנה ושקטה שלא הביאה איתה עשיה אקטיבית או צורך כלשהו לשנות את המצב. כשהתחלתי לקבל לקוחות והדרישה לפי טבעת נקי התחילה לתפוס כיוון של עדר, מצאתי את עצמי עומדת אל מול מחשבה שהלכה ותפחה והיגיע למימדים של דיבוק. עכשיו, במקרים הנדירים שאני זקוקה להסרת שיער, אני עושה לעצמי. במשך הזמן גיליתי בתוכי תושייה, יצירתיות וגמישות ואני יכולה לומר שאני אכן מגיעה לכל מקום בעצמי, אבל יש משהו במקום הזה ובזווית (כן, זו הזווית שאשמה) שלא בא טוב לבד. ובאמת אחרי ימים של התלבטות קבעתי פגישה במכון הסרת שיער.לא יודעת, אבל היה משהו דוקר בקול של הבחורה שהתקשר לי עם כאב של טחורים וצלצלתי אחרי שעה וביטלתי.

לקחתי נשימה והיגעתי למסקנה שזה פשוט לא שווה את זה. אני לא אומרת שאני אוהבת את המצב, אבל גם לא שונאת. זה לא היה כזה פשוט והשתרע על תקופה ארוכה של ״מחר אני הולכת להשמיד אותן אחת ולתמיד״ אבל אחרי שעברתי את שלב ההכרה והקבלה, חזרתי בשמחה לשלב ההכחשה המוכר והחמים. והיום אני ממש אדישה כלפיהן. נועה אומרת לי שאמא שלה אומרת שאם שיער היה כזה דבר חשוב הוא לא היה נמצא בתחת (שלא לדבר על פי הטבעת) ״אבל אמא שלי ממש לא שעירה אז בטח ששיער לא מפריע לה״. אז אני אומרת – הנה החלק השני של הסיפור/תשובה שלי: שיער הוא לא דבר אוביקטיבי. אין בינו לבין המציאות שום קשר. לקוחה יכולה לטלפן בבכי ש״יואו אני חייבת להגיע כי גועל נפש מה שהולך שם אצלי.. ממש אשת מערות״ ואני עם לב דופק מחכה שתתפשט והיא נשכבת על המיטה ועם פנס ושנורקל אי אפשר למצוא שם חצי שערה, אבל מה לעשות שזה מפריע לה?! אנחנו נתפסים לרעיון שיש לנו שיער במקום מסוים בגוף וזהו! נגמר הסיפור שלנו! לא ניתן לחזור אחורה והפתרון הכי זמין לנו הוא להוריד אותו.

אז בואו כולנו ניקח נשימה עמוקה. נכון, אין שום בעיה לטפל בשיער שם, אנחנו עושים את זה כל הזמן, אבל יש אזורים ודברים ושיער שפשוט צריך ללמוד לחיות איתם, ומי שזה מפריע לו שקודם יוריד בעצמו ורק אחר כך יבוא בדרישות. וגם אז לא, יא פסיכי אחד!

תגובות 8

  1. אביבית, לצערי, הצור קשר באתרך לא עובד.
    לא משנה איזה מייל אני רושמת זה נותן שגיאה. ולא שולח אלייך.

    רציתי לשאול כמה דברים והעדפתי לכתוב אותם במקום לדבר טלפונית (קצת מתביישת).

  2. אביבית יקרה.

    אני חיה בזוגיות מאושרת עם בת זוג מופלאה כבר למעלה משנתיים. אני זוכרת שבפגישה האינטימית הראשונה בנינו חששתי מאוד מתגובתה למראה שפע השיער הצומח אצלי במקומות האינטימים והפחות אינטימים.
    כאשר היא הגיעה לאותם מקומות אינטימים היא פשוט התלהבה ואף הביעה זאת בקול רם.

    היא איימה עלי שלא אחשוב כלל על הסרת שיער, והיא טוענת שפי הטבעת שלי חמוד במיוחד דווקא בגלל: "שהוא מכוסה בכתר מלכות של שער צפוף וסבוך". (היא ממש משוררת כאשר זה מגיע לעניינים אוראלים ואנאלים….

    אני לא יודעת אם להאמין לה, אבל לאחרונה היא גם דורשת ממני להפסיק לגלח את בית השחי.

    מה לעשות????

    אריאלה

    1. הי אריאלה,

      קודם כל, תודה רבה על האמון ועל ההוכחה שיש נורמליות בעולם! את לא יודעת כמה התעייפתי מבנות שנגעלות מעצמן, מטפסות על מיטת טיפולים בעיניים עצומות ופולטות את המשפט ״איכס! איך את לא נגעלת״.

      ועכשיו לעניינינו: בית השחי. אז ככה: בעוד שהמפשעה שלך שייכת לשותפה שלך, את בית השחי שלך את חולקת עם מי שנמצא לידך כשאת מרימה ידיים ובמדינה שיש בה בסך הכול עשרים ימי גשם, הצורך בלהסיר שם שיער הוא יותר מפרטי שלך בלבד ואנחנו לא רוצות להפוך אותך למפגע ציבורי.

      מצד שני מי קבע? מי קבע שחצי מהאוכלוסייה צריכה להסיר שם והחצי השני – לא?
      מצד שלישי, אני לא רוצה לפתור אותך במן תשובה של ״זו ההחלטה שלך״, אז הנה התשובה שלי: אני, במקומך, הייתי עושה שני טיפולים בבית השחי. אחרי שני טיפולים השיער הופך לרך ופלומתי אבל לא עולה על גבול הטעם הטוב לכל הדעות. זהו. אז שיהיה חג שמייח ותמשיכו להנות אחת מהשנייה!

  3. אביבית חמודה.

    המון תודות לך על התגובה המפרגנת. גם אני לא מבינה את הבנות שנגעלות משיער גופן. השיער הוא חלק מהטבע והוא ביטוי כל כך אמיתי לנשיות שלנו… אז למה צריך להסיר אותו באדיקות כל כך גדולה?
    את רואה… שטיפת המוח שזוגתי עושה לי מתחילה להשפיע.
    מעניין שאת משתמשת באותה הגדרה שבת הזוג שלי משתמשת בה לגבי המפשעה שלי. היא אמרה לי שהמפשעה שלי שייכת לה, ולכן אין לי זכות לשמור אפילו על קו-בקיני. הבעייה הייתה שבגללה היינו צריכות לחפש כל הקיץ חופי ים מבודדים כדי שהשער שלי אשר פורץ מבגד הים החוצה, לא יבהיל את המתרחצים ויהפוך אותי למפגע ציבורי (כמו שכתבת).
    בת הזוג שלי ממש מחורפנת כשאני מדברת על גילוח בית השחי ובגללה הפסקתי לגלח את השיער בבית השחי (כבר כמעט חודש!!!) ומזל שעכשיו מתחיל החורף…
    הראתי לה את הדברים שכתבת כתשובה והיא מוכנה שאנסה את הטיפול שאת מציעה לגבי הטיפול בבית השחי, בתנאי שישאר שם שער רך ופלומתי. אני רק רוצה להוסיף מלה לגבי המאמר שלך "אחוות (פי) הטבעת". אני מרגישה קנאה באלה שיש להן שיער רק באזור פי הטבעת. אצלי הבעייה היא הרבה יותר חריפה. כל הטוסיק שלי מכוסה פלומה צפופה שהולכת ונעשית סבוכה יותר ויותר בקרבת ה… אבל יש לי מזל שיש מי שאוהבת את זה דווקא כך.

    להתראות.

    אריאלה

כתיבת תגובה