אפילציה

אפילציה בהרצליה - טיפול פנים

לא הרבה דברים בעולם שורדים מאה שנה. גם בעידן של קאמבקים יש גבול ברור שלא ניתן לעבור אותו שנמצא בסביבות ה- 25 שנה. גם אם נתעלם מהגיל שלה, באפילציה כרוכים עוד משתנים שהפכו אותה מתויגת. בואו נודה על האמת: היא סובלת ממוניטין גרוע מכל הבחינות: כאב, פצעים, זמן ארוך, מחטים, מחיר, חשמל, פיגמנטציה, ארכאיות.

אני מאוד מתחברת לסטיגמה הזאת, כי במשך שנים נטלתי חלק בטיפוח וניפוח שלה. שהרי איך אפשר לנצח את המראה החלק והנקי אחרי טיפול בטכנולוגית אור?

אז הנה למה שווה להמשיך לקרוא: אפילציה עונה על מה שטכנולוגיות האור (כולן) מפספסת. היא היחידה שמסוגלת להשמיד שיער בהיר ופלומתי. אפילציה היא הישורת האחרונה, המענה לתפילות, המשמידה האולטימטיבית. לא קיימת שערה שיכולה לה. לא נברא האיזור שמסוגל לה.

אפילציה VS. טכנולוגיות אור (לייזר, SHR, IPL)


אין ספק, טכנולוגיות אור, על הנייר, באות לנו טוב. זמן טיפול ממוצע של שעה לאיזור תמורת סכום גמיש בהחלט ואתה יוצא חלק. אבל! נתראה עוד חודש. ההיצע של המכונות הוא עצום. כל מכון יגיד ששלו הכי טובה/חדשה אבל כולן מגיעות למצב של שיער פלומתי ושם הדרמה מסתיימת. אתה תקוע עם שיער שאתה יודע שלא ימות לעולם. בדיוק לפה נכנסת האפילציה. היא באה להשלים את כל מה שחסר לאור: היא קודם כל לא תלוייה בשום דבר. רק בידיים של המפעילה שלה. היא לא צריכה שיער כהה על עור בהיר. לא מעניין אותה צבע, גיל, מוצא. היא מקבלת את ההגדרות שלה ומעבירה אותן לזקיק על ידי המחט, לא על ידי השערה ולכן היא חסרת גבולות. טכנולוגיות האור תמיד יהיו מוגבלות על ידי צבע השיער והעור. האפילציה היא חסרת גבולות.

וכל היופי הזה צריך לקרות פעם אחת בלבד! פעם אחת על שערה אחת - ו.. זהו!

אבל פה בדיוק החוסר אטרקטיביות שלה: אחת-אחת. אנחנו לא אוהבים אחד-אחד. אנחנו אוהבים הכל - עכשיו! אין לנו סבלנות. אנחנו חיים במקום שטוף שמש. כל מסיבה אצלנו היא מסיבת בריכה. כל חגיגת רווקות זה ספא. כל חופשה זה אילת. אנחנו חיים בתנאים שדורשים חשיפה גופנית ו-וואלה אין לנו זמן לעשות אחת-אחת. יש פה שילוב קטלני של אנשים שעירים בתרבות חושפנית וחסרת סבלנות.

לכן אני אוהבת לשלב: אני עושה ארבעה-חמישה טיפולים. העור מתרכך, השיער נחלש, העצבים נרגעים ועכשיו אפשר להשמיד על-באמת.

הסרת שיער "לצמיתות"? באמת?


יש קטע בטכנולוגיות אור שחוזר על עצמו - מלבד חלקים מאוד מסויימים (רגליים, מפשעות, בית שחי בעיקר, שבהם היא עובדת נפלא) הגוף ממצה את הטיפולים בהם.

אתה שם לב לזה אחרי סדרה של טיפולים: השיער פלומתי ולא נראה שבין הטיפול הלפני - אחרון לטיפול האחרון קרה שם משהו. הסיבה לכך נעוצה במהות של הפעולה שלהן- החום שנכנס לגוף תלוי בצבע השערה. ככל שיש בה יותר כהות כך נכנס יותר חום. זה פרדוקס מעצבן וקשה להכיר בו כי הוא מאכזב, אבל ברגע שאתה מבין אותו ורואה אותו משחק תפקיד בגוף אתה לא יכול להתעלם ממנו. יש גבול לטכנולוגיה. לכל טכנולוגיה. זאת הסיבה שמשרד הבריאות וה- FDA אוסרים לפרסם הסרת שיער בטכנולוגיות אור כהסרת שיער "לצמיתות". עכשיו, מפה זה קטע של סמנטיקה. כל מכון לוקח את זה לכיוון שלו. יש כאלה שמפרסמים "הסרה לטווח ארוך" יש ל"טווח רחוק" יש שמכריזים על "דילול" "הסרה של שמונים אחוז". לי תמיד הייתה הרצאה שאני קוראת לה "הסרת שיער זו יציאה למלחמה" בה אני פורסת את כל ההתוויות נגד של הטכנולוגיה שלי. תמיד בשלב הזה של ההסבר מישהי אומרת "אצלי זה עבד! הנה עשיתי לפני עשר שנים בבלה בלה בלה ואין לי שיערות יותר". באמת אין יותר בכלל? לא נגעת/ גילחת/ מרטת/ הוצאת/ שלפת/ חימצנת כל השנים הללו? אם את לא מעל גיל חמישים ו/או אחרי ארבע לידות - לכי למראה ותביטי באיזור שאת מדברת עליו שוב פעם.

אני תמיד משלבת אפילציה בטיפולים, כמעט לא משנה על איזה אזור אנחנו מדברים. אפילו הרגליים, שהן האיזור הכי ידידותי לטכנולוגיות אור, ממשיכות להצמיח שיער פלומתי עקשן מתחת לברך.

איזורי טיפול באפילציה: כל הגוף!


בארץ כשמדברים על אפילציה תמיד מתכוונים לאיזור הפנים. אז - לא! זאת אומרת, כמובן שפנים, אבל אין איזור שנעשה בו לייזר או IPL ולא נעשה בו אפילציה. אני מדברת על מפשעות, בתי שחי, חזה, כתפיים, גב, בטן. הכל! אפילציה היא באמת חסרת גבולות ולא צריך לתת לגודל האיזור או לכמות שיער להבהיל אותנו. כי כשעושים חישוב קר מגיעים מאוד מהר למסקנה שאפילציה תמיד תשתלם יותר, תהיה יותר קצרה ועם הרבה פחות עוגמת נפש.

אני תמיד אסיים טיפול באפילציה. תמיד. לא קיים דבר כזה - סיום טיפול תוך שנה וחצי בטכנולוגיות אור. זה לא קיים. נקודה.

איכות הטיפול תלויה במטפלת - לא בטכנולוגיה


אפילציה שיחקה תפקיד פה בארץ של מספר שנים בלבד. הייתה לה פריצה בסביבות שנות השמונים תשעים ומייד היא נעלמה בהינף קרן לייזר אחת בשנת תשעים וחמש. הלייזר טכנולוגיות האור בכלל באו לענות על כמה פרמטרים שהאפילציה הייתה מאוד חלשה בהם: מיומנות המטפלת, מהירות טיפול יחידני וניראות. מטפלת באפילציה נדרשת לשנים של עבודה כדי להגיע למצב שבו הטיפול שלה נכון ומדויק. מדובר בשעות על שעות של רכינה מעל גוף ויישור מבט (וצוואר!), החדרת מחט בעובי קטן מעובי שערה, דיוק במיקום/ עומק/ כיוון השערה, בחירת סוג ועוצמת זרם, ושליפת השערה מבלי לפצוע/לחמם יתר על המידה/לחמם פחות מידי או, חס וחלילה, לפספס שערה. וזאת על כל שערה ושעה.

אני לא באה להפחיד פה. רק להראות שהכל באפילציה קם ונופל על המטפלת. על כמה היא חוקרת את הנושא של זרמי החשמל (כן, יש יותר מסוג אחד של זרם), את נושא המחטים על סוגיהן, את נושא המיכון וציוד הראייה.

בכל מה שקשור לתפעול טכנולוגית אור - באמת שלא נדרש הרבה מהיצור שמתפעל אותה. קוף מאומן יכול בקלות לתפעל כל מכונת לייזר או IPL. גם כדי ללמוד לתפעל את ה"מסובכות" ביותר נדרשים לא יותר משני נוירונים במוח. קורס של שעתיים ואתה מוכן.

הנושא של מהירות הטיפול הוא אחד הקשים לפיצוח. זה אחד האגוזים הכי קשים ללעיסה. ופה ממש אפשר לחלק את אוכלוסיית העולם לשניים: אלה שכבר עברו טיפולי אור ואלה שעדיין לא. כשאני באה ומציעה ללקוחה השלמה של טיפול אפילציה, אני לא צריכה לעשות הרבה. אני שואלת אותה שתי שאלות והיא לבד מגיעה למסקנה הבלתי נמנעת:

כמה טיפולים עשית? נראה לך שזה עומד להסתיים?

סיכום


היום, אחרי כמעט עשור בתחום הסרת השיער, אני כותבת את הדברים האלו בכובד ראש אמיתי. תמיד עמדתי מאחורי העבודה שלי ומעולם לא יצאו מפי המילים "מאה אחוזי הצלחה". אני שייפתי וליטשתי את ארסנל ההסברים שלי בקשר לציפיות מטיפולי אור ובימים אלו אני מעזה לראשונה להרים ראש ולומר "יש לזה סוף! אפשר לסיים טיפולי הסרת שיער".